השראה
סיפורי השראה של אנשים רגילים שהתמודדו עם אתגרים דומים לשלכם
התחלתי להשתמש בסמים בגיל 16 וכמה חודשים. זה היה משהו סקרני וחוויתי לחלוטין. היינו כמה חברים בים. וחבר גלגל גוינט. הגוינט עבר בין כולם. מייד שלקחתי אותו בפעם הראשונה, הרגשתי תחושת שקט מיוחדת. משהו שלא הכרתי. תחושת השקט הזאת הייתה כל כך נעימה, שהיא בלבלה אותי. יום למחרת בבית ספר, שאלתי את החבר שהביא את החומר. האם יש לו עוד. הוא אמר שכן. שילמתי לו 50 שקל והוא הביא לי עוד קצת חומר. חששתי לעשן לבד, אז קראתי לעוד 2 חברים ועישנו את החומר. במשך כחצי שנה, נמשך המצב הזה, מידי פעם קונה מהחבר, מעשן עם חברים מידי פעם ונהנה מהשקט כל פעם מחדש.
אחרי חצי שנה היה לי ריב מאוד גדול עם ההורים שהתחילו להרגיש שאני מדרדר בלימודים. מייד אחרי הריב, יצאתי מהבית, לקחתי את החומר שהיה לי ועישנתי אותו לבד. זו הייתה הפעם הראשונה שעישנתי את החומר לבד. פתאום קלטתי שיש לי יותר חומר שאני מעשן לבד. ושתחושת השקט הזאת הולכת וגדלה. לאט לאט, למדתי שיש דרך לרכוש את הסמים לא דרך החבר, ושאני יכול להשיג זאת במחירים זולים יותר. הסמים הפכו להיות עבורי פתרון לכל דבר. לריב עם ההורים, לאכזבה בלימודים, לאי הצלחה עם בנות, לקושי ללכת לבית ספר. הדרדרתי בלי להרגיש בלימודים, המחלה בודדה אותי מהחברים. הייתי מסתגר בחדר. הגויינטים הפכו לבאנגים. היום הפך להיות לילה וההיפך. בקושי גררתי את עצמי לבית ספר.
הוריי שהיו חרדים למצבי, שלחו אותי לטיפול פסיכולוגי. הגעתי לטיפול הזה מסטול כי השתמשתי לפניו. ושמרתי לעצמי חומר לאחריו כדי להרגיש טוב יותר. כשההורים שלי ראו שגם זה לא מצליח, הם החליפו את הפסיכולוג בפסיכולוגית כי אולי עם אישה ארגיש בטוח יותר. גם זה נכשל. אני הלכתי לטיפולים כדי לעשות שקט בבית.
יש תקווה. סיפורו של אליעד.
זהו סיפורו של אליעד. סיפור עם הרבה כאב ועם תקווה גדולה. אליעד הסכים לחשוף את סיפורו מתוך תקווה שאותם אלה שיקראו אותו, ידעו כיצד להישמר מהסמים, ויינתן מענה למשפחות השונות, כיצד לראות את סימני האזהרה השונים.
ביום הולדת גיל 18, הכרתי לראשונה את סם הקריסטל. מישהו הביא את זה למסיבת היום הולדת שלי. ואני השתמשתי בו לראשונה. הוא סחרר אותי ונתן לי תחושה אחרת. התחלתי לצרוך אותו בכמויות גדולות. הייתי זקוק לכסף רב בשבילו. בין היתר, גנבתי כסף מהוריי, מהאחים שלי, מחברים בבית הספר. לא בחלתי בשום אמצעי כדי להשיג את הסם. המשפחה שלי לא יכלה להסתכל עליי, הם היו חסרי אונים מול המצב שלי. כל ניסיון שלהם לדבר איתי, הסתיים בהתקפת זעם מאוד גדולה ומילים כמו "אתם מבלבלים את המוח", "אני שולט במצב", "אני יודע מתי להפסיק", "אני כבר ילד גדול".
ב 21.12.2017, רבתי שוב עם הוריי. יצאתי בחמת זעם מהבית, לקחתי את הרכב של אמא שלי, ונסעתי לקנות בו סמים. קניתי כמות לא קטנה של סמים, ונסעתי ליער ליד הבית. השתמשתי כמו משוגע. כאשר התחלתי לחזור הביתה, הייתי מסטול לגמרי, ותוך כדי היציאה מהיער נסעתי במהירות לתוך עץ. למזלי נפצעתי בתאונה באורח קל. התאונה הזאת הייתה כמו סטירת לי ולמשפחתי. כאשר הוריי הגיעו לבית החולים, הם אמרו לי. מפה אתה לא חוזר הביתה. לא הבנתי על מה הם מדברים. אבל לא היה לי כוח לשאול אפילו.
מספר ימים אחר כך, הוכנסתי לטיפול בקהילת רטורנו. במשך 7 חודשים, עברתי טיפול בהתמכרות שלי לסמים. הטיפול היה מאסיבי ביותר, והכי משמעותי שעברתי בחיים שלי. פתאום הבנתי שכל הטיפולים הפסיכולוגיים שהיו קודם לכן, הם חסרי טעם. הבנתי לפתע כי רק מכור יכול לעזור למכור וכי הדרך היחידה להציל אדם שמכור הוא להכניס אותו לטיפול עם מכורים אחרים.
רק להיום אני נקי מכל סוגי הסמים והאלכוהול, שנתיים, חודשיים ו- 8 ימים (נכון לתאריך 29.2.2020). הקשר והאמון שלי מול משפחתי חזר. רשיון הנהיגה שלי שנשלל לשנה, גם הוא הוחזר, וקיבלתי את חיי בחזרה. למדתי להכיר תודה לכל דבר שקרה לי בחיים.
המסר הכי גדול שאני יכול למסור לכל מי שקורא את הפוסט הזה הוא. אני ברחתי. כי לא הבנתי שצריך לדבר על כל מה שמרגישים. חיפשתי את השקט הנפשי בבריחה לסם. ושם נכשלתי.
אליעד היום 20.5, הוא בוגר קורס קצינים בבה"ד 1. נמצא כעת בהשלמה החיילית בחיל שריון בדרכו להיות קצין בשריון. אביו של אליעד הוא סגן ראש מועצה ביישוב מפורסם באיזור המרכז ואימו היא מנהלת בית ספר. מחלת ההתמכרות איננה פוסחת על שום בית. אבל יש תקווה להחלמה.
תודה ענקית לאליעד על הסכמתו לחשוף את סיפורו האישי.
משפחות יקרות – אתם לא לבד יותר!
יש תקווה!
עומר שלנו היה ילד אהוב, מוכשר, יפה, כריזמטי, מוקף בחברים ותמיד מחוייך ומאושר. גידלנו אותו בבית תומך, אוהב ומחבק והיינו משוכנעים שהכל נפלא.
הסיפור של עומר, היה יכול להיות דומה לסיפור של רבים וטובים מהילדים הנפלאים שגדלים בארצנו.
אבל הוא לא.
ביום שישי, 29 בנובמבר 2019 בשעה 17:00 קיבלנו שיחת טלפון ששינתה הכל. עומר נמצא מחוסר הכרה והובהל לבית החולים לטיפול נמרץ.
עומר עוד הצליח להיאבק על חייו מספר ימים אך בסופו של דבר, ב-3 בדצמבר, הסמים הכריעו אותו.
לא עבר יום מאז שבו לא חשבנו, מה היה קורה לו רק היינו מבינים בזמן, לו רק היינו יודעים אז, את מה שאנחנו יודעים היום.
DIE עם סמים
שימוש בקנאביס אצל בני נוער גורם לפגיעה מוחית
שימוש בקנאביס אצל בני נוער גורם לפגיעה מוחית