אודות עומר

​​

עומר היה ילד מקסים, מוביל חברתי, תלמיד טוב, יזם מוכשר, חתיך, מצטיין במתמטיקה ושח, אהב לשחק כדורסל, לגלוש ולתופף, תמיד עם חיוך על הפנים. ילד שכל הורה מייחל לעצמו, ממשפחה נורמטיבית לחלוטין. בתיכון, כמו רבים מהנוער בגילו, שתה אלכוהול ועישן קנאביס, מידי פעם, במפגשים חברתיים, 'בשביל הכיף'.
 

התמכרות היא בעלת מרכיב גנטי. הסטטיסטיקה והמחקרים מראים שאחד מכל שישה בני נוער המשתמשים בקנאביס, אלכוהול או סם אחר – יתמכרו. עומר היה אחד מהם.

אחרי הצבא, שהה תקופה בארה"ב וניהל עסק עצמאי בהצלחה. שם הוא החל להשתמש בתדירות ובכמות גבוהה יותר ובהדרגה תפקודו הלך וירד. רק אז הוריו התחילו להבין את חומרת הבעיה, שעומר התמכר לסמים והצליחו לשכנעו לחזור ארצה.

 

בארץ עומר עבר בין שלושה מוסדות גמילה שונים עד שחווה הצלחה. דווקא אז, בדיוק אחרי שהוריו סיימו מרוץ מרתון באילת, במטרה לתמוך בתהליך שעומר עבר, הזעיקו אותם לחזור הביתה. הם הבינו שהנורא מכל קרה. 

 

עומר עשה שימוש לרעה בתרופת מרשם מסוג 'פנטניל', מה שגרם לו להכניס לגוף מנת יתר ולאבד הכרה. שלושה ימים הוא היה מורדם ומונשם, עד שלבסוף נקבע לו מוות מוחי. קצת לפני גיל 26, עומר המשיך במסע חייו. איבריו נתרמו והצילו את חייהם של 12 אנשים.