מחלת ההתמכרות
ההתמכרות הינה מחלה כרונית –
זה אומר שהיא מחלה לטווח זמן ארוך שלא ניתנת לריפוי מוחלט, דוגמאות למחלות כרוניות אחרות הן סוכרת, אסטמה, ויתר לחץ דם. כמוהן – גם התמכרות ניתנת לניהול ולטיפול יעיל.
באתר משרד הבריאות מגדירים התמכרות: "מחלה מוחית כרונית המתבטאת בשינויים נירו-פלסטיים ברמה העצבית וברמה המולקולארית במוח; חלק מהשינויים הפיכים וחלקם בלתי הפיכים".
השימוש פוגע במרכזים במוח היוצרים תחושת הנאה ומגביל את היכולת של האדם להנות מפעולות טבעיות כמו בעבר: אדם מכור לא לוקח סם כדי להרגיש טוב. הוא לוקח סם כדי להרגיש נורמלי.
לגנטיקה יש השפעה רבה בקביעה למי יש סיכוי גבוה להתמכרות. לסביבה יש יותר השפעה על אם נתנסה ונתחיל להשתמש בחומרים, אולם מחקרים מראים שבין 30% ל-80% מהסיכוי להתמכרות עצמה תלוי בגנטיקה שלנו:
תמונה: המחשה של ההשפעה הגדולה של הסביבה על התנסות ראשונית ופחות יכולת שליטה בהתמכרות עצמה, שם ההשפעה הגנטית גדולה. כלומר – הדרך היעילה ביותר של ההורים למנוע התמכרות היא השפעה על ילדיהם לא להתנסות בחומרים ממכרים.
(מקור הציור: Wang et al 2012 - The Genetics of Substance Dependence. Annu. Rev. Genom. Hum. Genet.)
על הטיפול בהתמכרות להתייחס הן לפן הפיזי של המחלה והן לפן הפסיכולוגי כדי להשיג סיכוי הצלחה גבוה יותר. אדם יכול לחזור לחיים נורמליים בעקבות טיפול בהתמכרות שיכול לכלול: טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי, ושינוי אורח חיים.
להלן כמה מחקרים מדעיים על התמכרות וגנטיקה להעמקה בנושא: