גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה בני נוער מגבשים את זהותם, מפתחים ערכים ומחפשים את מקומם בעולם. לצד תהליך זה הם עלולים להיחשף להתנהגויות סיכון, ובהן שימוש בחומרים ממכרים. במאמר זה מציג ד"ר ירון סלע את התפיסה שלפיה תחושת משמעות בחיים, הכוללת שייכות, מטרות ותחושת ערך, מהווה גורם מגן משמעותי מפני התמכרות. המאמר מתבסס על מחקרים המראים כי התמכרות מושפעת משילוב של גורמים ביולוגיים, נפשיים, משפחתיים וחברתיים. לצד גורמי סיכון מוכרים, כמו נטייה גנטית, טראומה או סביבה שאינה מיטיבה, מודגשת חש

בעולם המאופיין בשינויים מהירים, עומס מידע ואתגרים חברתיים, גוברת ההבנה כי תפקידה של מערכת החינוך רחב מהקניית ידע בלבד. במאמר זה מציגה פרופ' פנינית רוסו-נצר גישה חינוכית הרואה בטיפוח משמעות, שייכות וחוסן נפשי חלק מרכזי בהכנת ילדים ובני נוער לחיים. המאמר סוקר מחקרים המצביעים על קשר בין תחושת משמעות לבין רווחה נפשית, מוטיבציה, התמדה והישגים, לצד ירידה במצוקה נפשית, בהתנהגויות סיכון ובהתמכרויות. משמעות מתוארת כמשאב המסייע להתמודד עם משברים, אי-ודאות ושינויים לאורך החיים. המחברת מ

מערכת החינוך נדרשת כיום להתמודד לא רק עם הקניית ידע, אלא גם עם טיפוח רווחתם הנפשית של ילדים ובני נוער. במאמר זה מציגה פרופ' פנינית רוסו-נצר את התפיסה שלפיה חינוך למשמעות הוא מרכיב מרכזי בפיתוח חוסן, זהות ויכולת להתמודד עם אתגרי החיים. המאמר מתבסס על מחקרים המראים כי תחושת משמעות קשורה לרווחה נפשית גבוהה יותר, לחוסן, למוטיבציה ולתחושת מסוגלות. לעומת זאת, תחושות של ריקנות ואובדן כיוון עלולות להגביר את הפגיעוּת למצוקה נפשית, להתנהגויות סיכון ולהתמכרויות. בהשראת תפיסתו של ויקטור