בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש בקנאביס בהמלצה רפואית, ולעיתים קיימת תפיסה כי שימוש כזה בטוח יותר או כרוך בסיכון נמוך יותר להתמכרות בהשוואה לשימוש שאינו רפואי. מחקר רחב היקף שהתבסס על נתוני סקר לאומי בארצות הברית וכלל יותר מ־72,000 משתתפים בגילאי 18–49 ביקש לבחון האם אכן קיימים הבדלים בשיעורי ההתמכרות ובדפוסי השימוש בין אנשים המשתמשים בקנאביס בהמלצה רפואית לבין אלו המשתמשים בו למטרות שאינן רפואיות. ממצאי המחקר הראו כי אנשים שהשתמשו בקנאביס בהמלצה רפואית, בין אם בלבד ובין א

התמכרות למתאמפטמין (Methamphetamine - משפחה של סמים ממריצים) מאופיינת בשיעורי חזרה גבוהים לשימוש, כאשר אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא הדחף העז להשתמש שוב בסם. כיום אין טיפול תרופתי מאושר להתמכרות למתאמפטמין, ולכן חוקרים ממשיכים לחפש דרכים נוספות שיסייעו להפחית את הדחף לשימוש ולשפר את סיכויי ההחלמה. במחקר השתתפו 135 אנשים שאובחנו עם הפרעת שימוש במתאמפטמין והחלו טיפול במסגרת גמילה במרכז טיפולי בארצות הברית. המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות: קבוצה אחת השתתפה במשך שמונה שבועות בתו

במהלך שנות ה־90 התמודדה איסלנד עם שיעורים גבוהים של שימוש באלכוהול, טבק וסמים בקרב בני נוער. במקום להתמקד בהפחדה או בענישה בלבד, המדינה בחרה בגישה מקיפה שהתבססה על מחקר מדעי, שיתוף פעולה בין גורמי החינוך, ההורים, הרשויות המקומיות והקהילה. המודל מבוסס על ההבנה שהתנהגותם של בני נוער מושפעת בראש ובראשונה מהסביבה שבה הם גדלים. במקום לשאול כיצד למנוע מבני נוער להשתמש בסמים, החוקרים ביקשו להבין כיצד ניתן ליצור עבורם תנאים המפחיתים את הצורך או הרצון להשתמש בהם. בהתאם לכך, ההתערבות ה

מחקר מניו-זילנד שהתבסס על נתוני 177,000 מטופלים שאושפזו בעקבות טראומה מלווה כאבים, ועקב אחר דפוסי השימוש בתרופות אופיואידיות (תרופות נרקוטיות היעילות לשיכוך כאב) לאחר השחרור מבית החולים, תוך זיהוי גורמי סיכון אפשריים להתפתחות שימוש ממושך, תלות והתמכרות . ממצאי המחקר הראו כי מרבית המטופלים הפסיקו את השימוש באופיואידים בתוך זמן קצר לאחר השחרור. עם זאת, 1 מכל 7 מטופלים (כ-15%) המשיכו להשתמש בתרופות לאורך חודשים רבים, גם לאחר שהפציעה החלימה, ופיתחו תלות בתרופה. נמצא כי הסיכון לשי

התמכרויות לחומרים שונים ובהם: אלכוהול, קנאביס, אופיאטים וטבק, נחשבות להפרעות מורכבות בעלות השלכות בריאותיות, חברתיות וכלכליות משמעותיות. אף שכל אחת מההתמכרויות מתאפיינת במאפיינים ייחודיים, מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שקיימים ביניהן גם מנגנונים ביולוגיים וגנטיים משותפים. במחקר רחב היקף זה שכלל נתונים ממאות אלפי משתתפים ממוצאים גנטיים שונים ביקשו לזהות את אותם גורמים גנטיים משותפים, במטרה להעמיק את ההבנה של מנגנוני ההתמכרות ולסייע בפיתוח דרכי מניעה וטיפול מדויקות יותר.